יום שני, 31 בדצמבר 2012

2012 --> 2013

אני אוהבת לסכם, זה נותן לי פרספקטיבה. ואני אוהבת פרספקטיבות.
אז בפרספקטיבה של סוף שנת 2012 עם דאגות לסוף העולם בוא נראה מה היה לנו.
נתחיל מהשבועיים האחרונים.
חזרתי למונטריאול, ממש שמחה על הביקור בארץ. זה חיזק אותי.
פתחנו את הסופ"ש עם יום גלישה משגע שהחזיר לי את חדוות החורף. וכן, אני עדיין לא מאמינה שמשהו בי שמח כשהטמפרטורות יורדות מתחת ל0. (אבל רק אם יש שלג!)
אלגום ועידן, שליחים שנה ראשונה באו לבקרני. כן, לא באו סתם למונטריאול, אלא באו אלי :) 3 ימים לא הפסקתי לצחוק. ואם אני אתחיל לכתוב פה את כל הליין של הבדיחות שלי א- אני אהרוס אותן ב- הם יהרגו אותי וג- כולם יניחו שזה מעניין מאוד וימשיכו הלאה.
בערב הולדתו של המשיח הלכנו למיסת חצות בכנסייה שהיא לא השניה בגודלה בעולם, אלא רק בעלת כיפת הנחושת השניה בגודלה בעולם. וזהו, הלך לי הקאטצ' פרייז שלה. בעסה. בגלל זה אומרים "אל תתן לעובדות לקלקל לך את המציאות!"
תפסתי עם הבנים טרמפ לארה"ב, זה הרבה יותר קל לעבור את הגבול באוטו. כאילו אם אתה נוסע באוטובוס, אוטומטית מניחים שאתה קצת לא בסדר.
עצרנו ללילה באמהרסט היפיפיה. ואני לא אומרת את זה רק כי עידן אמר שאם אני לא מפרגנת לעיר הוא לא יארח אותי... באמת עיירה ציורית. אנגליה החדשה במלוא הדרה. רק היו חסרות לי בנות גילמור לקשקש איתן. העיירה היתה שוממת. יום כיפור סטייל אבל עם אוכל סיני.
מאמהרסט לקחתי אוטובוס לניו יורק העיר הגדולה.
יש כל כך הרבה מה להגיד על העיר. אבל מהביקור הזה למדתי דבר אחד. סף הריגוש שלי עלה בטירוף. ניו יורק כבר לא מספיקה כי היא ניו יורק. אני באה אליה בשביל החברים. עינת ואני ישנו אצל סגולה ונפגשנו עם הילה גם בערב. יצאנו עם עוד שליחים שהיו בעיר לקראת תגלית ושוטטנו במהלך היום. כשקר זה באמת פחות כיף, אבל כל הזמן התעקשתי שלא קר לי, ובמונטריאול יותר גרוע. מה שנכון, אבל זה לא סיבה לא להתלונן.
לקראת ההתפזרות של כולם ניסיתי לחשוב איפה אבלה את ערב השנה החדשה. כמובן שניו יורק היא אופציה מועדפת, משהו שחייבים לעשות עם הכדור שנופל והכל. אבל לא היו לי שותפים והיה קר מידי בשביל לעמוד לבד בחוץ ולבהות בכדור זוהר שנופל.
העדפתי לחזור מוקדם להספיק לנוח, וכן, לבלות את ערב השנה החדשה עם מי שאני מבלה איתו לרוב גם במהלך השנה.
עכשיו אני במיטה, 10 דקות לפני שמתחלף המספר שמסמן את השנה הבאה בארץ ומנסה לחשוב על החלטות לשנה הבאה.
- להיות פה ולא שם
- לחשוב קדימה
- לאכול נכון
- לקנות פחות נעליים
- לעשות ספורט

אההה. על מי אני עובדת, אני בחיים לא אצליח לקנות פחות נעליים!

טוב, סופרים לאחור את 2012
מונטריאול
ניו יורק
אמהרסט
ישראל
קוויבק
לאס ווגאס
סן פרנסיסקו
לוס אנג'לס
אירווין
ניו יורק
סינט לואיס
ניו יורק
ישראל
קובה
ניו יורק
טורונטו
אוטווה
מיאמי

מונטריאול

בסוף איך אמרו לפני "זה טוב לנדוד אך טוב יותר לחזור..."
חיוכים לשנה טובה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה